יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

פיתוח מקצועי - הגדרות


פיתוח מקצועי - הגדרות מספרות מקצועית בארץ ובעולם

פיתוח מקצועי הוא למידה חברתית - תרבותית המובילה לאינטראקציה בין קבוצת אנשים, תחום דעת ופרקטיקות משותפות שאנשים מפתחים כדי להיות יעילים באותו התחום.
(Wenger,2006)

פיתוח מקצועי מאפשר להשיג שיווי משקל בין צורכי בית - הספר לצורכי הפרט והוא נועד לקדם
ידע, כישורים וערכים.
(Borko,2004) 

פיתוח מקצועי לאורך הקריירה כולל דיאלוג גלוי וסמוי בין ההתפתחות האישית להתפתחות המקצועית ארגונית.
(אבידב -אונגר,פרידמן  ואולשטיין, 2112)

שינויים בתרבות ארגונית הם פועל יוצא של למידה שיתופית ומנהיגות מבוזרת, מכיוון שלמידה היא רכיב מרכזי וחיוני בארגוני חינוך.
( Mitchel & Sackney, 2009; Margolin, 2012 )

תודה לילי רוסו על איסוף ההגדרות

יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

חדשנות ופיתוח מקצועי כפרופסיה

אגף א' לפיתוח מקצועי ממונה על תהליכי הפיתוח של על עו"ה בישראל החל מהשלב שבו הם מסיימים את שלב ההכשרה והסטאג' ונכנסים לבתי הספר ועד לפרישתם לגמלאות.
אחד המנגנונים המרכזיים האמונים על הפיתוח המקצועי של עו"ה הם מרכזי הפסג"ה. אלו מקיימים מגוון מסגרות של פיתוח מקצועי במרכזי הפסג"ה, בבתי הספר שבאזור ההזנה שלהם וכן במגוון מסגרות ייחודיות הפורצות את גבולות המסגרות המסורתיות כגון: תמיכה פרטנית בעובדי הוראה מובילים, הובלת קהילות מקצועיות שונות, צוותי חינוך ברשויות ועוד.

כמי שאמונה על הובלת תחום הלמידה הדיגיטלית באגף עפ"י המאפיינים והעקרונות של הפיתוח המקצועי יצאתי למסע מעניין אשר בא לאפיין את הקשר בין תהליכים של חדשנות בכלל וחדשנות באמצעת הטכנולוגיה, שילוב טכנולוגיות בהוראה, למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה ולמידה מקוונת (להלן: למידה דיגיטלית) ובין עקרונות הפיתוח המקצועי.

הזרז למסע הלמידה מעניין זה הוא הרצון והצורך לאפיין סביבת למידה פתוחה שתסייע בהובלת תהליכים של פיתוח מקצועי בתחום הלמידה הדיגיטלית. המטרה המרכזית של סביבה זו היא להוביל את הלומדים בעזרתה להבנת המרכיבים והמאפיינים הייחודיים של למידה באמצעות הטכנולוגיות וליכולת לבחור באופן מושכל את הטכנולוגיה המתאימה לכל תהליך שאותו הם רוצים להוביל. אם בתהליכי הוראה ולמידה כמלמדים ואם בתהליכים של למידה ופיתוח מקצועי אישי. בנוסף, מעניין אותי למפות את נושא החדשנות במרכזי הפסג"ה ובכלל והחדשנות באמצעות הטכנולוגיות בפרט ולראות כיצד כל המרכיבים הללו מתקיימים יחד בתנליכי הפיתוח המקצועי.

השאלה בה אני עסוקה לאחרונה היא שאלת נקודת המוצא לפיתוח קורס כזה: האם מה שיוביל הוא עקרונות הפיתוח המקצועי כתחום דעת ותוכן מובנה  שעליו "נלביש" את תכני הלמידה הדיגיטלית או שנקודת המוצא היא התכנים המרכיבים לדעתנו את  הלמידה הדיגיטלית והדרך בה יוצג הנושא וייבנו תהליכי הלמידה יהיו עפ"י העקרונות של הפיתוח המקצועי? ואולי ניתן למצוא דרך ביניים הכוללת את שני המרכיבים הללו גם יחד.

אך מהם עקרונות אלו? מהי החדשנות התהליכי הפיתוח המקצועית? מהם המרכיבים של הלמידה הדיגיטלית?
מאמר אליו נחשפתי לאחרונה טוען כי אחד המאפיינים של פרופסיה הוא השפה המקצועית הייחודית המשותפת לכל אלו שמתמחים בתחום זה.
לכן יצאתי למחקר קטן אשר בא לבדוק מהם העקרונות של הפיתוח המקצועי בעיני אלו המובילים את התחום בישראל, מהי החדשנות בעיניהם וכיצד הטכנולוגיה משרתת לדעתם נושאים אלו.

פשפשתי במסמכים שונים שנכתבו על ידי האגף בהזדמנויות שונות (מסמכים רשמיים המופיעים באתר האגף ולא רשמיים - אשר נאמרו על ידי מובילי התחום בכנסים, ימי למידה ומסגרות שונות) ומהם אספתי מספר עקרונות (אציג אותם ברשימה הבאה).

בנוסף, יצאתי למסע חקר קטן בקרב האמונים בפועל על הובלת התחום: בעלי תפקידים באגף ומפקחי הפיתוח המקצועי, מנהלי פסג"ה וצוות מקצועי במרכז הפסג"ה, מדריכים מחוזיים ומורים אשר עוברי את תהליכי הפיתוח המקצועי על מנת להבין האם אכן יש כאן שפה משותפת בין כולם.

בכוונתי להציג לכל נשאל מספר שאלות שאלות מרכזיות:
1. מהו תהליך פיתוח מקצועי מיטבי בעיניך?
2. ומתוך כך - מהם העקרנות המרכזיים לדעתך בפיתוח המקצועי?
2. כיצד הם באים לידי ביטוי בעבודתך?
3. מהי חדשנות בעיניך וכיצד היא באה לידי ביטוי בתהליכים שהנך מוביל/ה?

אני מאמינה שזה יהיה מסע מרתק ובטוחה שהתשובות תשפענה רבות על פיתוח הקורס ועל שאר התהליכים שאני מובילה באגף.



יום שני, 12 באוקטובר 2015

למידה דיגיטלית במרכזי פסג"ה תשע"ו






יעדים מרכזיים לשנה זו - פיתוח למידה דיגיטלית במסגרות לפיתוח מקצועי: 
  • טיוב השימוש בסביבות הלמידה של הקורסים כבסיס להבניית ידע, למידת עמיתים ולמידה שיתופית במסגרות הפיתוח המקצועי. כאן הנכם מוזמנים לקרוא עוד על הפוטנציאל הפדגוגי של מערכת ניהול הלמידה
  • הטמעת הלמידה המקוונת (סינכרונית וא-סינכרונית) במסגרות הפיתוח המקצועי 
  • שילוב מושכל של תוכן דיגיטלי במסגרות פיתוח מקצועי 
  • פיתוח והפעלה של קורסים מקוונ ללימוד עצמי
במסגרת זו יפורסמו עלוני מידע תקופתיים על התקדמותה תהליך.

מידעון ראשון הופץ לכל בעלי התפקידים בפיתוח המקצועי לקראת ראש השנה.

הנכם מוזמנים לקרוא ולהתייחס.

למידה דיגיטלית במסגרות פיתוח מקצועי - מידעון 1

למידה מקוונת במסגרות פיתוח מקצועי - מידעון 2 חלק א

יום שני, 21 בספטמבר 2015

טכנוולוגיה לשירות הפדגוגיה - לקט כלים וסביבות למידה

הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשות עובדי ההוראה רבים ומגוונים ומשתנים תדיר.
הרשת מלאה בלוגים, תלקיטים, אתרים של מובילי תקשוב ועוד בהם ניתן ללמוד כלים אלו וכן לקבל רעיונות לשימושיהם בהוראה.

להלן מספר קישורים כאלו.
מוזמנים להגיב ולהוסיף לרשימה המלצות משלכם

טבלת אפליקציות - ליקטה וערכה אולגה טימושצ'וק

כלים קטנים גדולים - מאת אפרת מעטוף

הבלוג של שיר שוורץ

לקט כלים דיגיטליים בקטלוג החינוכי

צבעים פעמיים כי טוב - מאת יאיר פרבי

הרב גוג-אל - קהילת פייסבוק

עשרת הכלים ה"חמים" של 2016 - מאת: Tomas Laurinavicius 

140+ כלים של Google שכדאי להכיר 

טכנולוגה, חינוך והכשרת מורים - לקט מאמרים וממצאי מחקרים



הכישורים הדיגיטליים שכל מורה במאה ה- 21 נדרש להם - תרגום גילת סיימון בתוך אתר ההשתלמויות של תמר שמיר
הוראה משלבת תקשוב - באתר ההשתלמויות של ד"ר תמר שמיר
שלבי התפתחות מקצועית אישית ממורה למורה מקוון - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני מרץ 2009
25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני 2015
טכנולוגיה בחינוך - ערוץ סרטונים של ד"ר תמר שמיר
ללמד עם גוגל - הסברים, הנחיות ודוגמאות לשילוב טכנולוגיה בהוראה - המרכז ללימודים אקדמיים אונו
מגן- נגר.נ., רותם, א., שמיר-ענבל, ת., דיין,ר. (2014). השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים. בתוך- האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, כנס צ'ייס התשיעי למחקרי טכנולוגיית למידה. הוצ' האוניברסיטה הפתוחה.
שמיר-ענבל, ת.& קלי, י. (2011). מודל מערכתי להטמעת תקשוב בתרבות בית ספרית. בתוך: תקשוב, למידה והוראה. הוצאת המרכז ללימודים אקדמיים - אור יהודה. גילה קורץ ודוד חן (עורכים).
ידע וסקרנות דיגיטלית - הבלוג של עמי סלנט
הבלוג של שיר שורץ
התקשוב בפיתוח המקצועי - בלוג של סיגלית ורדי
הטרנדים של הכיתה של תשע"ו - ליקט וערך אסף שדה
המידענות החדשה:
המאמר מפרט את היכולות המרכיבות את המידענות החדשה:
• יכולת לקבץ מידע ממקורות סמכותיים, לתמצת אותו ולהגיש את עיקרי התובנות – לא עוד חומר גלם כי אם תובנות.
• יכולת לטפל בנתונים המצויים בשפע (Big Data) במרחב הקיברנטי ומשוועים לאיסוף ועיבוד סטטיסטי. גם כאן, שם המשחק הוא תובנות – איתור מגמות, איתור חריגים ועוד.
• יכולת להציג את התובנות בצורה אסתטית ואפקטיבית כדי לענות להעדפות הוויזואליות תוך חסכון בזמן כדי להגיע לתובנות.
מתוך מחקר על צריכת תוכן דיגיטלי במגזין אנשים ומחשבים

דוח עולמי, האם שימוש בטכנולוגית תורם להישגי תלמידים
תוצאות המחקר הבינלאומי מראים כי למידה בסביבה טכנולוגית אינה משפרת את הישגי התלמידים וממליץ על שינוי בדרכי ההוראה באמצעות הטכנולוגיות.
לכתבה בעברית
סקירה מאת ג'יי הורוביץ (עיקרי הדוח ועיקרי התגובות בארץ ובעולם)
הבעת עמדה  על הממצאים מאת צביה אלגלי
לדוח המלא OECD
למאמרון בשלובים מאת יורם אורעד

מחקר; מנהלי בתי הספר בתכנית התקשוב הלאומית: משתמשים חכמים בטכנולוגיה, לא מבצעים הערכה ומדידה מאת ד"ר גילה קורץ

הטרנדים של הכיתה של תשע"ו - ליקט וערך אסף שדה

ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת - יעקב הכט

היבטים בינלאומיים של מורי מורים - דזירה פז, עמי סלנט 2012


ניהול מידע אישי ולמידה - מחקר חלוץ - שרון הרדוף יפה, רפי נחמיאס י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2010: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי
ניהול מידע אישי ולמידה - המאמר המלא ד"ר שרון הרדוף
ביג דתה, חינוך ואתיקה מנתונים לתובנות - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני 2015
חמישה טיפים לניהול מבוסס נתונים - ערן ברק מדינה, 2013 מכון אבני ראשה

יום שני, 13 ביולי 2015

יום עיון למידה דיגיטלית במרכזי פסג"ה

ביום חמישי 2.7 ט"ו בתמוז תשע"ה, התקיים יום עיון "למידה דיגיטלית במרכזי פסג"ה". יום העיון נבנה והובל על ידי סיגלית ורדי ולילי רוסו יחד עם צוות מדריכות במחוזות. ביום העיון לקחו חלק רכזי התקשוב במרכזי הפסג"ה בארץ, מנהלי פסג"ה וסגנים ובעלי תפקידים במטה אגף טכנולוגיות מידע ובמזכירות הפדגוגית. יום העיון היווה שיא וסיכום לתהליך השנתי של הפיתוח המקצועי לרכזי התקשוב. להלן קישור לסרטון קצר המציג את תהליך הפיתוח המקצועי השנתי.

מספר מטרות הנחו את מארגני יום העיון בתכנון נושאי המושבים השונים, בבחירת המציגים והמנחים ויצירת החיבורים ביניהם ובבניית המעטפת הטכנולוגית שליוותה את יום הלמידה:

א. חשיפה והתנסות במגוון נושאים ומתודות בתחום הלמידה הדיגיטלית.
ב. הידוק הקשר בין יחידות המטה העוסקות בהיבטים של פיתוח מקצועי לעובדי ההוראה בנושאי מיומנויות המאה ה- 21 וקיום תהליכי הוראה ולמידה בסביבה דיגיטלית.
ג. למידת עמיתים וחשיפה למתודולוגיות ותכנים חדשניים תוך מתן אפשרות לבחירה, גירוי לחשיבה, ערעור ידע ותפיסות קיימות ודיאלוג מקדם.
ד. יצירת הנעה לשינוי ותכנון אחר של התהליכים שיתקיימו בשנה"ל תשע"ו בתחומים שהוצגו ביום העיון

ארבעה צירים מרכזיים ליום העיון אשר ההרעיון המקשר ביניהם הוא העמקת השותפויות והממשקים בין המשתתפים תוך בחינת שאלות העולות סביב היישום בתהליכי הפיתוח המקצועי.
המבנה בכל אחד מהמושבים כולל הרצאת פתיחה, טעימות מתהליכים המתקיימים במרכזי פסג"ה ובבית הספר וסדנה לבחינת שאלות וסוגיות משותפות.

יום העיון נפתח בברכות של מנהלת אגף א' לפיתוח מקצועי ד"ר מירי גוטליב ומר רוני דיין, מנהל אגף א' לטכנולוגיות מידע. לילי רוסו וסיגלית ורדי הציגו על קצה המזלג את העשייה בתחום התקשוב במרכזי הפסג"ה, את העקרונות על פיהם תוכנן היום ואת השינוי הנדרש בהגדרת תפקיד רכז התקשוב. ליום זה נבנתה מעטפת טכנולוגית ייחודית מתוך תפיסה שהמדיה היא המסר והדרך הטובה ביותר ללמוד, היא ההתנסות האישית. מעטפת זו כוללת אתר ובו ניתן לצפות בתכני הכנס, במצגות שהובילו את המושבים, ניתן להגיב למגוון מיזמים והיצגים של מרכזי הפסג"ה בתחום התקשוב ולהתנסות במגוון כלים טכנולוגיים בהם תועדו בזמן אמת תהליכי הלמידה שהתקיימו בכל אחד מהמושבים.
אפליקציה ייחודית פותחה ליום זה ובה פעלו המשתתפים לאורך יום הלמידה
לצורך צפייה בתכנים שנוצרו על ידי משתתפי יום העיון יש לבחור ב- Yapp בחנות האפליקציות, להתקין את האפליקציה ולאחר מכן להיכנס לקישור: http://my.yapp.us/DNU7BT

להלן טעימות מארבעת מושבי יום הלמידה
· למידה מקוונת בפיתוח המקצועי – מושב זה הובל ע"י הגב' דליה פניג, סגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית אשר הציגה את המודל המקוון "איחוד מול ייחוד" בתחומי הדעת והובילה דיון על החיבור בין הפיתוח המקצועי המקוון הארצי לבין הפיתוח המקצועי במרכזי הפסג"ה ובבתי הספר. מרכזי הפסג"ה הציגו מודל המאפשר גמישות ובחירה בשיעורים מקוונים במסגרות הפיתוח המקצועי ונציגת אגף טכנולוגיות מידע הציגה את נושא הספרים הדיגיטלים.

· למידה חברתית ולמידת המונים בפיתוח המקצועי – מושב זה התעמק בהזדמנויות ובאתגרים שמזמנים קורסי ההמונים (MOOC- Massive Online Open Courses), בלמידה ברשתות חברתיות ובמגוון דרכי התמיכה ללומדים בדרך זו. הרצאת המבוא נתנה על ידי הגב' ליה מאור מערי חינוך ובה הוצגו מודל הנבחרת ומודל הכיתה ההפוכה. מרכזי הפסג"ה הציגו את "בשדות החינוך" – מודל ייחודי שפותח במרכזי הפסג"ה במחוז מרכז ונציגת מטה אגף טכנולוגיות מידע הציגה את נושא הלמידה מרחוק ואת אקדמיה ברשת. הדיון בעקבות ההיצגים עסק בשאלת המשמעות עבור תהליכי הפיתוח המקצועי.

· יזמות וחדשנות בפיתוח המקצועי – מושב זה עסק במתודות המאפשרות חדשנות ויצירתיות. דורון איש שלום מהמכון הישראלי לחדשנות הציג מגוון דוגמאות למתודות כאלו. מרכזי פסג"ה הביאו לדיון את מודל משתתפ"ים שפותח בתהליכים מקבילים של מנהלים וסגנים במרכזי פסג"ה שלמדו במסלול מנהל פסג"ה אינטגרטיבי ורכזי תקשוב במחוז ת"א, ונציגות אגף טכנולוגיות מידע הביאו אל המושב את הסוגיות והמשמעויות של למידה שיתופית. במושב עצמו התנסו המשתתפים במיני האקתון שהוביל למגוון רעיונות יישומיים שפותחו בקבוצות הדיון.

· הטכנולוגיה כמנוף לקידום למידה משמעותית – במושב זה הציג אסף שדה מחברת מתודיקה מגוון דוגמאות בהם הטכנולוגיה משנה את דרכי ההוראה והלמידה. מרכזי הפסג"ה הציגו מודלים המשלבים בין הפיתוח המקצועי ליישום בבתי הספר ונציגת אגף טכנולוגיות מידע הביאה לדיון סוגיות הקשורות לצריכה ויצירה של תוכן דיגיטלי ברשת.

כאן ניתן לראות את תיעוד תכני יום הלמידה והתובנות המרכזיות שעלו לאורך היום

את יום הלמידה סיכם מר אייל רם, סמנכ"ל וראש מינהל עו"ה בהצגת חזון על פיו אחוז גדול מהלמידה של המורים יתבצע ברשת בשל שלוש סיבות מרכזיות:

· נגישות וזמינות לכל מורה בכל תהליכי הפיתוח המקצועי.

· הזדמנות למפגש רב תרבותי המאפשר לאנשים ממגזרים ואוכלוסיות שונות ללמוד ביחד ברשת.

· התנסות בחוויה האישית והבנת הערך של למידה דיגיטאלית על ידי עו"ה שילמדו בדרך זו ואח"כ ילמדו בדרך זו את תלמידיהם.

איל הזמין את המשתתפים ליזום תהליכים פורצי דרך שיאפשרו את קפיצת המדרגה תוך שימוש בממשקים דיגיטליים פשוטים וידידותיים, לחשיבה איך מורים לומדים וכיצד הדיגיטציה תסייע בכך ודיבר על חזון הקמת רשת חברתית בה עובדי ההוראה ישתפו בידע ההוראה שלהם.

יום שבת, 6 ביוני 2015

כנס "מעצבים את העתיד 3" טכנולוגיה חינוכית מעבר למסכים מבית מיינדסט

השבוע השתתפתי בכנס "מעצבים את העתיד 3" - טכנולוגיה חינוכית מעבר למסכים אשר בו הציגו מגוון רחב של חוקרים ומומחים טכנולוגיות חדשות המשפיעות ומעצבות את הדרך שבה אנו לומדים. הכנס היווה את שיאו של מפגש בן ארבעה ימים בו נפגשו חוקרים, יזמים ומפתחי טכנולוגיות מהארץ ומהעולם במסגרת הכנס, בהאקתון בן 36 שעות שהתקיים בירוחם, בסדנאות למידה.
להלן מובאים עיקרי הדברים שהיו בכנס:
הנושאים המרכזיים בהם עסק הכנס:
  • טכנולוגיות לשיפור תהליכי תקשורת
  • מציאות מדומה, מציאות רבודה וטכנולוגיות ייחודיות נוספות 
  • "אינטרנט של הדברים " וטכנולוגיות לשימוש ב- Big Data...
  • הדגמות, סוגיות, השלכות והשפעות על החינוך 
את הכנס פתח שר החינוך נפתלי בנט
להלן עיקרי הדברים שאמר:
יש טכנולוגיות שמשנות מציאות – למשל המצאת המכונית יצרה את תופעת הפרוורים של הערים הגדולות. הטכנולוגיה בחינוך היא בעלת פוטנציאל טרנספורמטיבי. יש היום איום על עתיד המדינה בכך שיש צניחה דרמטית במסיימי חמש יחידות במתמטיקה. חלק מהבעיה היא שאין מספיק מורים שיכולים לתת מענה.
הטכנולוגיה ללא שינוי רדיקאלי בתהליכי ההוראה, לא תעבוד.
מדינת ישראל תנסה מגוון טכנולוגיות בתחום החינוך – ננסה, נטעה, נתקן...
השר מאמין שחשוב להפעיל mooc בתחום המתמטיקה בפריפריה. כך ניתן יהיה להשתמש בתכנים של מורים מעולים ולהביא לפריפריה. התלמידים ילמדו יחד עם המורים. צריך ביטחון עצמי של המורה "לקפוץ למים". השרשרת תימדד בחוליות החזקות שבה. הכיתה תתוגמל גם לפי תוצאה אישית וגם לפי הממוצע הכיתתי.
לדעת השר, מספיק ארבעה ילדים בכל כיתה שיקלטו את מה שלמדו מתוך ה- mooc. הם ילמדו את האחרים. המורה יהיה זה שמחבר בין כולם. למידה בחברותא – כך לומדים גמרא כבר 2000 שנה
עוד הוסיף ואמר: התלמידים כמו פרפרים זזים ולומדים אחד מהשני. אם אין תשובה מספקת אצל האחד, עוברים לבא ושואלים אותו עד שמתקבלת התשובה.
למידה שיתופית היא הלב. עלינו להביא את הקדמה הכי גדולה – לחבר למידה ב- mooc ללמידה בחברותא. להיות פתוחים לשינויים ולהעז. היכן שמצליח – להמשיך הלאה.

המושב הראשון בכנס עסק בטכנולוגיה חינוכית מעבר למסכים – בין הווירטואלי לממשי
אבי ורשבסקי מנהל מיינדסט
אבי ורשבסקי פתח את דבריו בהצגת פרסומת של ילדים מחייכים סביב מסך מחשב. לדבריו, פרסומות עם אנשים מחייכים הן בדרך כלל עבור דברים שאנחנו לא שמחים מהם (למשל נושאי בריאות, בנקאות...). כמו כן, אם בפרסומת יש איזון בין בנים ובנות – סימן שמישהו חושב שהמציאות שונה, שזה לא מתאים לבנים ובנות. המיקוד במסך המחשב – מיקוד באובייקט אחד שהכל מכוון אליו ומערב רק את הראש בתהליך.
היום רוצים לדבר על עולם הפוך – עולם של מרחב רווי טכנולוגיות שבו אנו מסתובבים ומנהלים אינטראקציות עם המרחב ברמה של כל הגוף שלומד ולא רק הראש.
כיווני הלמידה:
בקצה אחד של תהליכי הלמידה - חיבור בין עולם המתכנתים לעולם ה- Law Tech – למידה תוך כדי ביצוע ובקצה השני -משקפי מציאות מדומה המאפשרים התנסות אחרת לגמי של חווית העולם והמציאות. ביניהם יש מגוון טכנולוגיות שמתכתבות עם המציאות סביבנו – חיישנים, "אינטרנט של הדברים" ועוד המאפשרים למידה חדשה לגמרי.
מורס – פרץ את הדרך מבחינה טכנולוגית להתכתבות בין אנשים הנמצאים במקומות מרוחקים ברחבי העולם. סימן השאלה שהעלה כאשר המציא את הטכנולוגיה: האמנם יש לאנשים מרוחקים מה להגיד אחד לשני?
היום אנחנו עוברים לתקשורת במדיות חדשות שתשפענה גם על תוכן המסרים ועל המוטיבציה שלנו להשתמש בה. לוקח זמן לייצר מוטיבציות לשימוש בטכנולוגית שמעבר למסכים המזמנות מנעד רחב של הבעה בדרכים חדשות שלא הכרנו קודם.
הטכנולוגיה של רחפנים – מיצגת את הדבר אליו אנחנו מכוונים. התנועה התחילה ממייקרים שיצרו תוכנות קוד פתוח המאפשרות להפעיל רחפנים מתוך אפליקציות הנמצאות במכשירים הניידים.... המצאת הרחפנים גרמה לערעור של מגוון תעשיות: החל מעולם הצילום, עולמות של תקשורת ועיתונות, עולמות צבאיים, עולם המשחקים, התקשורת וכד
כנס מיינדסט 2015 התקיים לאורך כשבוע שלם ונפתח בהאקתון שהתקיים בירוחם. ניר וייס יצר סרטון על ההאקתון – תוך שימוש ברחפנים לצורך צילום האירועים שהתקיימו לאורך ההאקתון.
לאורך הכנס תיערך היכרות עם גוון נושאים כולל נקודות מבט של התעשייה ועולם החינוך, התנסות בטכנולוגיות ושיח על ההיבטים הערכיים, תפיסות, ערכים, שאלות אתיות.... שעולות סביב העולם החדש של הכשרה וערבוב בין אומנות ומידע...

האינטליגנציה השקטה – האינטרנט של הדברים – דניאל דוזוצקי

הטכנולוגיה מזמנת אינטראקציות בין אנשים ומכונות. מידע רב שנאסף בעזרת חיישנים המפוזרים ומחוברים לעצמים, לבע"ח, לטבע....
דוגמאות לשימושים והקשר ללמידה וחינוך:
  • איסוף מידע על הנהיגה שלך על דברים שאתה עושה. מתן משוב מידיי ללמידה איך להיות נהגים טובים יותר
  • אימון אישי המחבר בין התנהגות (שנאספת על ידי החיישן) ובין משוב מלמד במגוון תחומים
האינטרנט של הדברים גדל ברקע באטיות ונוגע בנו בשקט מבלי שנשים לב בכל תחומי החיים ובכל הדברים שמסביבנו – חיות, מכונות... שאוספות נתונים ומתקשרות עם מערכות טכנולוגיות חכמות. מערכת עצבים דיגיטלית שסובבת אותנו וגם נוגעת בגופינו
ההשפעה על חינוך
  1. כל האפליקציות שהילדים נמצאים באינטראקציות איתם, אנחנו רוצים לקוות שהם לומדים מהם. בנוסף, יש אפליקציות בטלפונים שמנתרות את רמת הפעילות של המשתמש. הניתור של פעולות הילדים לאורך היום יכולות לתת לנו תמונת מצב על הפעילות הגופנית שלהם לאורך היום, האינטראקציות החברתיות שלהם כך שנוכל לכוון אותם... ואל מול אפשרויות אלו אני שואלת שאלות על החדירה לפרטיות של ילדנו ומידת המעורבות שצריכה להיות להורים בחיי ילדיהם בכל רגע נתון.
  2. שימוש במציאות מדומה. לדוגמה: בביקור במוזיאונים התבוננות על אובייקטים שמעלה רבדי של מידע ויזואלי וטקסטואלי אודות הפריט בו אנו מתבוננים, מאפשר אינטראקציות ופעילות עם האובייקטים.
  3. הדגמת מכשיר המשתמש בטכנולוגיה שמנתרת את הפעולות המוחיות בהיבט של מיקוד וריכוז. המערכת מוצגת כמשחק שבו ככל שאתה מתרכז יותר, המכונית שלך על המסך מגיעה למהירויות גבוהות יותר. משחק זה מאפשר אימון אישי לשיפור תהליכי ריכוז.
  4. המחשב, האדם, הטכנולוגיה ומשחק השחמט. צוות מנצח של שני שחקנים אנושיים בשילוב של שלושה מחשבים ניידים ניצח תחרות שח בינלאומית שבה שיחקו גם אנשים וגם מחשבים / רובוטים / שילוב של כולם וזה מוכיח כי האדם תמיד יהיה צעד חד קדימה, אך חייב להיעזר בטכנולוגיה. משאיר לנו תקווה היות והמכונות לא חולמות, לא יצירתיות, לא מציגות בעיות חדשות. תמיד נהיה צעד אחד לפני המכונות ולכך אנחנו צריכים לחנך.
פרופסור מרים רייזר – מנהלת מעבדת החישה בטכניון הציגה ממצאים ממחקרים בהם שולבה האפשרות של הוראה ולמידה למידה במציאות מדומה (הולוגרמות של מורים אמיתיים) בעזרת עזרים לבישים שמאפשרים לנו ליצור אינטראקציות כמעט אנושיות בין אנשים מרוחקים. 

דייל דוהרטי הציג מגוון רעיונות יצירתיים מפסטיבל מיייקרים: ברחבי העולם אנשים יוצרים מוצרים בעזרת טכנולוגיות ולא רק צורכים מוצרים טכנולוגים. תנועת המייקרים שלמה את הדגש כל יכולתנו ליצור ולעצב את המציאות סביבנו.


תנועת המייקרים משנה את: איך אנחנו מייצרים, מה אנחנו מייצרים, מי יהיה המייצר של דברים. כל מי שיש לו תשוקה ליצירה יכול לעשות זאת בכל מקום. באתרים כמו קיקסטרטר ניתן לראות מיליוני יוצרים שמייצרים דברים. המשמעות לחינוך - עלינו ללמד את הילדים לייצר, להיות מעורבים, לעשות פרסונליזציה לטכנולוגית בהן אנחנו משתמשים.
הערך העיקרי לחינוך הוא המעורבות, היכולת לקחת אחריות ליצירת דברים שמעניינים אותי. מזמן למידה אינטרדיסציפלינרית.. משנה את החשיבה על איך אנחנו לומדים, איך יוצרים התנסויות ומיצרים שותפויות, עבודה משותפת מעורבות של כולם. המסר העיקרי – כל אחד יכול ליצור ולעשות – לא משנה באיזה תחום, כולנו חופשיים ליצור כולנו יוצרים.

פרופ' שיזף רפאלי הנחה את המושב השני: הזדמנויות מעבר למסכים – ההיבט של התעשייה
המושב עסק בהצגת מיזמים טכנולוגיים
ראשונת הדוברים הייתה ענבר לסר-ראב. מנהלת מחלקת ניהול מוצר בחברת סיסקו. המחלקה עוסקת בחיבור בין טכנולוגיה לשיווק – מחלטים איך ומה מוציאים לשוק. ענבר חיה בישראל אך עובדת בארה"ב. בזכות הטכנולוגיה חיה בארץ ובו זמנית מנהלת מחלקה של 100 איש בארה"ב בעזרת שיחות בווידאו – הטכנולוגיה מאפשרת לבטל את הגבולות.
עוסקת גם בתחום האינטרנט של הדברים (היום יש כ- 50 מיליארד דברים שמחוברים בו זמנית בעולם) מהפכה זו תשנה תעשיות, תשנה מדינות, תשנה את איכות רמת החיים שלנו. ההזדמנויות בתעשייה גדולות. מאמינים שה - "אינטרנט של הדברים" יהיה גדול יותר ממהפכת – "אינטרנט של המובייל / המכשירים הניידים" ומהאינטרנט בכלל. בשלוש השנים האחרונות יש עלייה עצומה בגרף של "מדברים על הדברים". כאשר מדברים כל כך הרבה על משהו, זה יתחיל להיות...
התחומים:
בית חכם (לדוגמה: ניתן להפעיל את דוד החימום מאפליקציה בנייד וכן לעקוב על משך הזמן בו פעל החמם) 
2009 הייתה שנת מפנה בכמות הדברים שמחוברים לאינטרנט
רוב האנרגיה מושקעת בניתוח המידע שמקבלים מהדברים – איך מנהלים את הביג דטה. האתגר: לזהות מהו המידע החשוב ומה עושם איתו?
שימוש במידע כדי להמציא אפליקציות חכמות
הסמארטפון יהיה השלט רחוק של האינטרנט של הדברים
דוגמאות לשימושים: 
  • שמירה על הסביבה ושימור משאבי טבע- השונית באוסטרליה - חיברו חיישנים לאורך השונית במטרה לבחון סטטיסטיקת הקשורות לדגה, לשונית האלמוגים, לזרמי הים... ומצליחים למנוע את המשך הרס השונית.
  • צריכת תרופות מושכלת – בזמן הנכון ובתרופה הנכונה – בקבוק חכם שמאפשר מעקב אחר השימוש (מניעת שיכחה של המשך טיפול, מניעת מצב של תרופות שפג תוקפן ועוד)
  • הזדמנויות בתעשייה: לדוגמה: הגעת מי שתיה ליעדם על ידי חיבור חיישנים לקווי המים. 
קילר אפ – מושג המסביר תופעה שבה טכנולוגיה מצליחה להשפיע על מגמות וכיוונים בתחומים אחרים. לדוגמה: אפליקציה אחת שיוצרת תשתית לקניית מכשירים וטכנולוגיות – למשל המשחק אנגריברד שהוביל לקניית אלפי טאבלטים 
היקלראפ של ערים – יצירת תשתית טכנולוגית שמאפשרת לחבר משתמשים למציאת חניות פנויות. ממחקרים עלה שכ- 30% מעומסי התנועה בערים הגדולות נובעים מכך שאנשים מחפשים חניות. באמצעות יצירת התשתית הנכונה יצרו בחלק מהערים הגדולות בעולם תשתית בנושא החנייה. משתמשי האפליקציה רואים איפה יש חנייה ויכולים גם לשלם על חנייה מרחוק כך שתישמר להם. לדוגמה: בסן פרנסיצקו - בסיליקון ואלי – הוזלת חניות במקומות מרוחקים יותר בזמן כנסים ויצירת מערך תעריפים משתנים לניהול התעבורה בעיר. 
  • תשתיות חכמות: בברצלונה מחוברים חיישנים לפחי הזבל בעיר – מוביל לחיסכון גדול - מרוקנים רק את המלאים
  • תשתיות חכמות 2: חיבור חיישנים לרשת התאורה העירונית – הגברת האור עבור אנשים שמסתובבים לבד לצורך הגברת רמת הבטיחות. 
כל האפשרויות החדשות הללו התאפשרו הודות לחיבור תשתיות טכנולוגיות 
  • פוטנציאל בשיווק ומכירות: לואי ויטון חיברו את הסחורה שלהם למערכת מידע. לקוח הנכנס לחנות מקבל טאבלט. כל מוצר שהוא בודק, הטאבלט מציע לו מוצרים דומים הנמצאים בחנות. 
סיסקו בונה את התשתיות שמחברות בין הדברים לאפליקציות. 
סיסקו מבטיחה פרסים גדולים לאנשים שיבואו עם רעיונות לטכנולוגיות. התבוננות על עולם הנשים והטכנולוגיות – לרוב רק גברים נענים לתחרויות אלו ולכן יצרו תחרות ייחודית עולמית עבור ילדות בגילאים עד 15. התהליך התחיל עם קבוצה קטנה של בנות בעיר בת ים. בתחרות העולמית בנות מ- 171 מדינות הגישו הצעות – ישראל לא שם. 
דוגמאות הממחישות מה מעניין בני / בנות נוער ברחבי העולם: 
  • בנות באנגליה הציעו לחבר קוצב לב לאינטרנט
  • במצרים הציעו רעיון של טכנולוגיה לזיהוי פנים כדי למנוע מאנשים שלא מוכשרים ומורשים לטפל באנשים 
  • בקולומביה – הועלו הצעות לטיפול בבעיות המכרות
יורם יעקובי – מנהל הפיתוח במייקרוסופט ישראל 
מיקרוסופט עובדים גם עם תלמידים, מורים. משקיעים הרבה מאוד בחינוך, באוניברסיטאות, בבתי הספר צריכים תלמידים שילמדו טכנולוגיות. התעשייה חסרה אנשים ולכן משקיעים הרבה במורי מתמטיקה, מחשבים... יש למייקרוסופט תכניות ייחודיות לעידוד בנות. פיתחו שפת תכנות לילדים על ידי נגיעה 
הטכנולוגיה שבחר להציג: הולולנדס – משקפיים לבישים שמאפשרים שימוש בסיטואציות מסוימות. הטכנולוגיה יוצרת מצב של חסימת שדה הראייה הטבעי אך מראה לך את המציאות דרך מצלמה עליה מלבישים טכנולוגיות נוספות בשיטת ההולוגרמות
אם נשנה את הדרך בה רואים את המציאות נשנה את המציאות עצמה במגוון אדיר של אפשרויות
להלביש דברים וירטואליים על דברים קיימים 
לדוגמה: כיתה וירטואלית המאפשרת להיות עם מספר מסכים בו זמנית. 
  • יושבים בכיתה וירטואלית אך ממחישים כיתה אמיתית (אינטראקציה בינאישית)
  • יכולת לעבוד על אבטיפוסים יחד מרחוק
  • כתיבה על לוחות וירטואליים משותפים – כאשר כל אחד מתחבר ממקום אחר בעולם
  • מסכים בכל מקום באמצעות הרחבת שדות הראייה. ממשק עם תנועות ידיים ודיבור
רונן סופר – אינטל

המסר הוא להכניס חזרה את האנשים. החיבור הסטרילי בין טכנולוגיה ואנשים לא קיים....
איך מייצרים את החיבור?
טכנולוגיה דיגיטלית יכולה לעזור.... להוביל את החינוך למקומות חדשים. יש היום את היכולת להכניס חיבוריות לדברים שנמצאים סביבנו, לחבר לעננים ולהביא חזרה 
מהם האתגרים האמיתיים?
היום רוב הטכנולוגיות בחינוך מבוססות על טקסטבוק שמציג את התוכן הפדגוגי בדרכים שונות.
השינוי יכול להיות הרבה יותר מזה: מצד אחד - יכולת לחוש ולהרגיש את התלמיד ולהבין אותו – את הקצב שלו, רמת ההתרגשות שלו כפי שבאה לידי ביטוי בסיטואציית הלימוד, יכולת הבנת הסביבה והשפעתה על רמת הריכוז ועל היכולות של התלמיד. להבין את המטרות של כל לומד להבין מה כל אחד משיג מהלמידה. לאפשר לכל לומד להבין את האנשים שיכולים להשפיע על יכולת הלימוד שלי אלו שמקדמים אותי, אלו שמעכבים... 
החלק השני – מה אני (הלומד) יכול לעשות עם כל המידע הזה כדי לגייס את המכונות לצורך קבלת החלטות והמלצות לביצוע. ברמת תוכן וברמת הגשה – מה לעשות עם זה בכיתה
  • הכנסת חושים למכונה בעזרת מצלמות עומק שמנתחות את תגובות התלמידים – פיתוח משחק לימודי המכניס הנאה ועולמות וירטואליים לתהליך הלימודי
  • טכנולוגית לבישות שמאפשרת לקבל מידע בזמן אמת על חוויית הלמידה של התלמידים
  • ניתוח משמעות הזמן עבור תלמידים – מתי עשים מה
שאלות מסכמות למושב בפאנל מסכם:


מה יהיה על הפרטיות? צריך לחנך את הילדים לדעת לקבל החלטות על מה הם מוכנים לוותר בפרטיות שלהם על מנת לקבל תועלות כאלו ואחרות.
מה אחריות הממשלות על נושא הביג דאטה והאפשרויות שזה מציב בפנינו? האם צריך לקבוע גופים שיחליטו על הרגולציות? אם כן, מומלץ לערב ילדים וצעירים בגופים כאלו. 

מושב שלישי – העולם שמעבר למסכים – נקודת המבט החינוכית הונחה על ידי אלי הורוביץ
רנה הובס הציגה את הדרך שבה היא פונה למורים:
לחלום על הלמידה, להתאים את סביבות הלמידה לחלומות.  ההחלטה איזו טכנולוגיה תהיה טובה ללמידה, תלויה במה שאנחנו חושבים על הלמידה. לדמיין את הלמידה ומשם לצאת לטכנולוגיות.
רנה מדגישה כי חשוב להבין את התפיסות של המורים תחילה לגבי שימוש בטכנולוגיות ואיך זה פוגש את הערכים שלהם כמורים.  הציגה 12 סוגים של מוטיבציה אצל מורים.
מורים חייבים ביטחון במה שהם עושים
תהליך ההכשרה כולל שימוש בכלים חינמיים מבוססי ענן כדי ליצור את התכנים שלהם בעצמם. מדגישה את המסר כי החופש להיות מעצבי החינוך בא יחד עם האחריות.
וכן את המסר החשוב מכל:
שאלות של הצגת נתוני הלמידה בסביבות פתוחות הן היום שאלות משמעותיות שעמדות לשיח של הקהילה עצמה וצריכות להיות נדונות גם ברמת מדיניות – למשל: פרסום של תלמיד המציג סרטון כיצד פתר בעיה קשה במתמטיקה – מצד אחד מעצים את התלמיד ומצד שני שאלה האם נכון לפרסם...
המושב הסתיים בפאנל מרתק בו לקחו חלק המציגים

בחלקו השני של הכנס לבאר ברטון הציג את ה"קסם שבסיפור" בהרצאה כובשת
מתוך אתר הכנסלבאר ברטון
כבר שלושה עשורים שלבאר ברטון כובש את ליבם של צופי הטלוויזיה, הקולנוע והרשת, ומנצל את הפרופיל הגבוה שלו לקידום עקרונות חינוכיים בקרב ילדים. תפקידו הידוע הראשון של ברטון היה דמותו של קונטה קינטה במיני סדרה “שורשים” בסוף שנות ה-70, כשטרם מלאו לו 20. בהמשך זכה לתהילת עולם בעולמות הפנטזיה והטכנולוגיה כאשר גילם את דמותו של המהנדס הראשי, ג’ורדי לה-פורג’, בסדרה “מסע בין כוכבים: הדור הבא” ובסרטי הקולנוע שהגיעו בעקבותיה.
מ-1983 ועד 2009 היה ברטון המפיק והמנחה של תוכנית הילדים Reading Rainbow ששודרה בערוץ הציבורי האמריקאי PBS שעודדה קריאת ספרים וזכתה בפרס פיבודי. באמצעות החברה שהקים, RRKidz, ממשיך ברטון לחבר ילדים לעולמות הקריאה והסיפורים באמצעות אפליקציות, וב-2014 גייס מיליוני דולרים בקמפיין קיקסטארטר היסטורי לטובת הנגשת המדיה של Reading Rainbow לקהלים חדשים ולבתי ספר רבים.
כנצר למשפחת מחנכים, מחויבותו רבת השנים לספרות ילדים החלה מוקדם בחייו והתגברה עם השנים באמצעות עבודתו ב-Reading Rainbow ברטון הוא דובר בינלאומי מבוקש בתחומי החינוך, וזוכה פרסים בתחום זה. הוא ממשיך להפיק, לשחק ולביים. ברטון הוא גם זוכה 12 פרסי אמי, פרס גראמי אחד וחמישה פרסי NAACP.

לאחר מושב זה ביקרו באי הכנס במגוון יוזמות חינוכיות הממחישות כיצד שימוש בטכנולוגיות בתהליכים חינוכיים בארץ ובעולם יכולות לשנות את הדרך שבה אנשים לומדים. 

יום שני, 1 ביוני 2015

מומחה להובלת למידה דיגיטלית במסגרות פיתוח המקצועי - מפגש סיום של תהליך למידה מחוזי לרכזי תקשוב

כבר נכתב בבלוג זה לא מעט על המודל הייחודי לפיתוח מקצועי של רכזי התקשוב במרכזי הפסג"ה הכולל תהליכי למידה בקהילות ידע מקצועיות מחוזיות לצד תהליכי למידה המשותפים לקהילת הרכזים הארצית.

רכזי התקשוב במחוז תל אביב בחרו להעמיק השנה בנושאים: למידה דיגיטלית / או מאפייני הלמידה בעידן הדיגיטאלי ומיומנויות המאה ה- 21 וביטויין במסגרות הפיתוח המקצועי. כל זאת תוך עיסוק מתמיד במהות תפקידם כחלק מהצוות המקצועי במרכז הפסג"ה תוך שמירה על הייחודיות שלהם ומומחיותם.

מסגרת הלמידה של קהילת רכזי התקשוב במרכזי הפסג"ה במחוז כללה שיח במפגשי פנים אל פנים בהנחייה צמודה של ניר גולן וסיגלית ורדי, למידה אישית מרחוק ומפגש עמיתים מסכם בהובלת סיגלית.

בתהליך הלמידה נערכה העמקה בהיבטים של למידה דיגיטלית (לקריאה נוספת כאן) וחקירה לעומק של מיומנויות המאה ה- 21 עפ"י מודל משתתפ"ים (הממחיש שמיומנויות המאה ה- 21 הן הרבה מעבר למיומנויות של שימוש בטכנולוגיות).

הלמידה של מודל משתתפ"ים כללה שלושה חלקים:

חלק א' - בקבוצה - היכרות עם רכיבי המודל והגדרה משותפת של מיומנויות המאה ה- 21 ההכרחיות (כאשר כל מיומנוית המפורטת בהמשך כוללת מיומנויות נוספות הנגזרות ממנה):
מ - מיומנויות דיגיטליות
ש - שיתוף ועבודת צוות
ת - תקשורת
ת - תודעה גלובאלית, תודעה חברתית
פ - פתרון בעיות
י - יצירתיות / ייחודיות וערך מוסף (ולאחר דיון בקבוצה נוספה הגמישות המחשבתית)
ם - מחשבה ביקורתית (להטלת ספק אך גם לצורך למידת המשך)

חלק ב' - אישי -  כל אחת בקבוצה בחרה את אחד מרכיבי המודל  ויצאה למסע חקר אישי ברחבי הרשת במטרה ללמוד כיצד מתייחסים למיומנות זו במקורות מידע שונים, בתרבויות אחרות... המסע האישי כלל חקר ברשת ובמקורות מידע מגוונים על המיומנוית הנבחרת, יצירת המשגות והכללות, הצעות להיבטים יישומיים להוראה, ושיתוף בידע ע"י כתיבה בבלוג שיתופי של הקבוצה.

חלק ג' - בקבוצה - לאחר שכל אחת הציגה בפני העמיתים את מה שלמדה באופן אישי על המיומנות שבחרה להעמיק בה,  התקיים דיון מרתק ובמהלכו הצלחנו להבין איך ניתן מכל אחת מהמיומנויות להגיע לאחרות (כאשר לא משנה מהיכן מתחילים). בנוסף, הגענו להבנה והמשגה שרק כאשר יש התייחסות לכל המיומנויות יחד, זוהי למעשה הלמידה הדיגיטלית במיטבה. השולטים במיומנויות המאה ה-21 שולטים ב - "א'-ב'" של המאה ה- 21.

הגדרנו צורך שבכל אירוע למידה  ופיתוח מקצועי– כדאי לדאוג שיתקיים לפחות תהליך אחד אשר יכלול את כל ההתנסויות שקשורות בלמידה דיגיטלית ובמיומנויות המאה ה- 21 (כולל ההמשגה וההדגמה כיצד מתקימים החיבורים בין כל אחת מהמיומנויות לאחרות).

עם תובנות אלו החלטנו להיפגש במפגש נוסף שבו ננסה ליישם את ההמשגות אליהן הגענו בתהליך הלמידה לכדי מהלך שישפיע על תהליכי הפיתוח המקצועי במרכזי הפסג"ה במחוז בשנה"ל הבאה.

לאחר בחינת מספר חלופות והצעות שהועלו בין המשתתפים במפגש באשר לדרך בה נציג את הפרקטיקה, החלט לבחור סילבוס של אחד מהקורסים ולהאיר את האפשרויות הגלומות בו עפ"י המרכיבים הבאים: מאפיינים של למידה דיגיטלית, מיומנויות המאה ה- 21, גיוון במתודות הוראה, תפקודי לומד, עקרונות בפיתוח המקצועי וכלים טכנולוגיים העשויים למנף כל אחד ממרכיבים אלו.

התהליך והתוצר מוצגים על גבי מסמך שיתופי כאן

בסיום המפגש הוצג התהליך למנהלים וסגנים במרכזי הפסג"ה - כולל הגדרה מחודשת של תפקיד הרכז כמומחה להובלת למידה דיגיטלית עפ"י מודל האמ"י של איש צוות במרכז פסג"ה, הצגת מודל משתת"פים והצגת הדוגמה של הסילבוס המועשר.

המפגש עם המנהלים והסגנים  הסתיים בשאלה : "מה צריך לקרות במרכזי פסג"ה כדי שבכל תהליך פיתוח מקצועי תהיינה שגרות של חדשנות בלמידה?" שאלה שכל מרכז פסג"ה יבחן בהיבט האישי ואני מאוד מקווה שאוכל לכתוב על כך בפוסטים הבאים. 

יום ראשון, 24 במאי 2015

מה התחדש בתקשוב במרכזי פסג"ה תשע"ה? (היצג במפגש מנהלי פסג"ה וסגניהם)

נושא מיומנויות המאה ה- 21 על שלל מרכיביו וביטויו במסגרות הפיתוח המקצועי נמצא בלב השיח במרכזי פסג"ה והפך להיות חלק ממוקדי העשייה במרכזי הפסג"ה. הדבר בא לידי ביטוי בתכניות העבודה של מרכזי הפסג"ה ושל בעלי התפקידים, במקומם של מרכזי פסג"ה כשותפים ו/ או מובילים של מגוון מסגרות אזוריות המתכללות נושא רחב זה וביוזמות מקומיות המציגות תהליכים ייחודיים.

אז מה השתנה לנו השנה?
בתהליך ארוך, במעגלי שיח שונים, נכתבה הגדרה מחודשת של תפקיד הרכז כמומחה ללמידה דיגיטלית ולשילוב מיומנויות המאה ה- 21 בתהליכי הפיתוח המקצועי, תוך שימוש בתשתיות טכנולוגיות ובמדיות חברתיות כמנוף לקידום תהליכי הוראה – למידה הערכה.
התרשים מדגים את ביטוי התפיסה החדשה של מרכזי הפסג"ה עפ"י מודל האמ"י עם דגש על מקומו של בעל התפקיד בפסג"ה.

מרכיב החידוש והחדשנות: 
  • התעדכנות מתמדת בלמידת החידושים בתחום בארץ ובעולם
  • בחינת החידושים מתוך משקפי הפיתוח המקצועי
  • הבאת התובנות, הרעיונות, היוזמות אל השיח עם עמיתיו לצוות הפסג"ה ואל קהלי היעד של מרכז הפסג"ה
יועץ לצוות מרכז הפסג"ה ולכל קהלי היעד – מורי המורים, עובדי הוראה, מוסדות החינוך, בעלי תפקידים ברשויות ועוד – כחלק מהותי מעבודתו בפסג"ה

החלק בתרשים של האינטגרטור מביא לידי ביטוי את הייחודיות בתפקיד המוביל הדיגיטלי (שם לא סופי) ונחלק לשלושה מעגלים אף הוא: 

מקצועיות
  • התמחות בלמידה מקוונת סינכרונית וא-סינכרונית וניהול הלמידה בסביבה המקוונת
  • הכרת כלים טכנולוגיים שונים והתאמתם באופן מושכל למטרות פדגוגיות
  • הכרת מאפייני הלומד והלמידה בעידן הדיגיטלי והתאמת מתודות הוראה הנותנות מענה לשונות הלומדים באמצעות הטכנולוגיה
הכוונה והדרכה – דוגמה אישית אל מול כל קהלי היעד
צוותיות
  • עבודה בצוות מרכז הפסג"ה
  • ובקהילות הרכזים האזוריות והארציות
וזה מוביל אל הצגת מודל הקהילות 
בתמונה תוכלו לראות מגוון נושאים המרכיבים את המקצועיות של מוביל התחום במרכז הפסג"ה.
יצרנו מודל ייחודי של קהילות מחוזיות הלומדות בדרכים שונות מקרוב ומרחוק נושאים אלו. יש נושאים הייחודיים למחוז ויש נושאים משותפים.
הנושאים המשותפים נלמדים במפגשים סינכרוניים ארציים, בקהילת ידע ארצית מקוונת ובכנס שיתקיים בסוף השנה.
התתמחות ברמת מחוז מובלת על ידי מובילות מחוזיות: מיכל, נירית, עדה, שירלי, אריאלה, עדנה ותמר.

ומה עוד התחדש?
בלמידה המקוונת


בראש וראשונה, הטמעת מערכת ניהול הלמידה moodle כתשתית טכנולוגית לפדגוגיה מיטבית ב- 100% ממרכזי הפסג"ה. למרות כל הקשיים שחווינו בדרך, יש דוגמאות מאוד מוצלחות של עשייה וחוויה כללית של הצלחת המהלך. 
השימוש בטכנולוגיה הסינכרונית נמצא במגמה של עליה בחלק ממרכזי הפסג"ה במסגרות הפיתוח המקצועי
פיתוח מגוון כלי תכנון, בקרה והערכה ללמידה מקוונת:
  • הכיתה השקופה
  • כלי להערכת סביבת למידה במערכת ניהול הלמידה
  • סקר טלפוני ללומדים בקורס מקוון
  • כלי להערכת סביבת למידה של קורס מקוון
  • קבוצות מיקוד ועוד
ובמקביל לכל אלו אנו חוקרים ולומדים מודלים חדשים של למידה מקוונת ואת התאמתם למסגרות הפיתוח המקצועי.

יריעת העשייה עוד רחבה אך הזמן שלנו קצר ולכן רציתי לומר לכולכם תודה, להזמין אתכם לקרוא עוד בבלוג התקשוב במסגרות פיתוח המקצועי ובמידעון שישלח אליכם בקרוב. 

יום שלישי, 19 במאי 2015

מה נעשה בשנים האחרונות בתחום התקשוב במרכזי פסג"ה?


נושא מיומנויות המאה ה- 21 על שלל מרכיביו וביטוייו במסגרות הפיתוח המקצועי נמצא בלב השיח במרכזי פסג"ה והפך להיות חלק ממוקדי העשייה במרכזי הפסג"ה. הדבר בא לידי ביטוי בתכניות העבודה של מרכזי הפסג"ה ושל בעלי התפקידים, במקומם של מרכזי הפסג"ה כשותפים ו/או מובילים של מגוון מסגרות אזוריות המתכללות נושא רחב זה וכן יוזמות מקומיות המציגות תהליכים ייחודיים.

שלבים  בדרך

1. כתיבת והטמעת מסמך מדיניות לתקשוב במרכזי פסג"ה המושתת על פיתוח מיומנויות הלמידה במאה ה- 21 ובהלימה ליעדי התכנית הלאומית לתקשוב. המסמך מתעדכן בהתאם להתפתחות התכנית ולמגמות בארץ ובעולם בתחום זה.

2. מגוון מעגלי למידה ושיח ומפגשי למידה בהרכבים שונים של בעלי תפקידים במרכזי פסג"ה ומורי מורים שהובילו ל:
  • בירור תפיסות ועמדות בקרב כל השותפים
  • השלמת פערי ידע במגוון דרכים
  • חידוד האתגרים והיעדים בתחום רחב זה ובנית תכניות להשגתם.
  • אפיון מחודש של תפקיד מוביל תחום התקשוב בפסג"ה כמוביל פדגוגי המומחה בהטמעת מיומנויות המאה ה- 21 בתהליכי הוראה למידה והערכה. מהלך שהוביל מצד אחד לשינויים פרסונאליים במצבת הרכזים ומצד שני הרחיב את מעגל השותפים בתוך מרכז הפסג"ה העוסקים בהיבטים שונים של נושא חשוב זה.
3. יצירת קהילת רכזים ארצית הפועלת במסגרת המשלבת פעילות ולמידה בקהילות מחוזיות המתמחות בהיבטים שונים של הנושא ויחד עם פעילות במסגרות ארציות שמאפשרות:
  • שיח סביב אתגרים משותפים
  • קשר אישי ולמידת עמיתים
  • סטנדרטיזציה בנושאים משותפים
  • יצירת פעילויות משותפות בין מרכזי פסג"ה.
  • הקהילה נפגשת ופועלת במשותף במגוון מתודות בעזרת תשתיות טכנולוגיות מתאימות.
  • מודל הפיתוח המקצועי הייחודי של קהילת הרכזים הוצג במסגרת מושב פריצת מסגרות בפיתוח המקצועי בכנס ברנקו וייס. 
4. בניית מהלך רחב בנושא הלמידה המקוונת הכולל:
  • רתימת שותפים ממגזרים שונים ליצירת סטנדרטיזציה בנושא הלמידה המקוונת
  • קיום קבוצות מיקוד בהרכבים שונים 
  • עדכון נהלים ומנגנונים לביצוע
  • בניית מערך בקרה
  • בניית מגוון כלים לתכנון, מעקב, בקרה והערכה אחר הלמידה המקוונת – החל ממפגשים בודדים בקורסים שרובם פנים אל פנים ועד כלים לבחינת למידה מקוונת במלואה
  • למידה מתמדת של בעלי התפקידים את החידושים בעולם הלמידה המקוונת
  • הרחבת השימוש בלמידה מקוונת סינכרונית וא-סינכרונית בכל מסגרות הפיתוח המקצועי. 
5. מעבר למערכת ניהול למידה אינטרנטית של המשרד (moodle) הכוללת הזדהות בעזרת שם משתמש וסיסמה המאפשרים כניסה לכל מערכות המשרד. המערכת נבנתה על ידי אנשי חינוך בכל העולם עם תפיסה פדגוגית ומהווה פלטפורמה לניהול מבוסס נתונים של מגוון תהליכי הוראה למידה והערכה. תהליך המעבר לתשתיות החדשות כלל:
  • שלבים של אפיון צרכים – שנת התנסות מול שני מחוזות אשר בסופה נעשו שינויים רבים במערכת
  • רתימת כל השותפים במשרד על מנת שהמהלך יצליח
  • יצירת מגוון דגמים ותבניות הכוללות רכיבים שונים של המערכת המאפשרים השגת מטרות למידה שונות. רכיבים אלו עומדים לרשות כל הפועלים במערכת וזמינים לשימוש ללא מאמץ נוסף.
  • בשנה השנייה - הכנסת המערכת ל- 100% ממרכזי פסג"ה והמשך אפיון הצרכים
  • נבנה מנגנון מורכב להכשרה, תמיכה והטמעה של מערכת ניהול הלמידה הנותן דגש על השימוש הפדגוגי. ההכשרה וההטמעה מתבצעים על ידי מנהלות מערכת ניהול הלמידה, מובילות מחוזיות ואנשי מטח.
  • לכל מרכז פסג"ה נבנתה סביבת ניהול המאפשרת הפקת נתונים ומידע בכל רגע נתון
  • יחד עם מרכזי הפסג"ה הוגדרו רמות שימוש כמותיות ואיכותיות המאפשרות קבלת תמונת מצב עדכנית בכל שלב ואף הגדרת היעדים הבאים בקלות.
6. החל מהלך של הכשרת מורי המורים במסגרות שונות – מהלך אשר עתיד להתרחב.

7. אל מול כל הנושאים הללו – הידוק הקשר ומסגרות הפעולה אל מול גורמים שונים במשרד ומינהלים נוספים העוסקים בתחומים אלו.

יום שני, 13 באפריל 2015

מיומנויות המאה ה- 21 - לקט מאמרים

בתחילת אפריל 2015 פורסמה כתבה בירחון המקוון EDUMATIC על 8 המיומנויות ההכרחיות ללומד בעתיד.
המאמר (אנגלית) נכתב על ידי Michael Sledd ובו המחבר סוקר כ- 8 מיומנויות הכרחיות לדעתו לכל לומד בעתיד: מנהיגות, אוריינות דיגיטלית, תקשורת, אינטליגנציה רגשית, אזרחות גלובאלית, יזמות, פתרון בעיות ועבודת צוות. כותב המאמר מזמין את הקוראים לדיון וחשיבה האם יש מיומנויות הכרחיות אחרות לדעת הקוראים.
להלן קישור למאמר



מאמר זה מצטרף לסדרת מאמרים המנסה לבחון ולדרג את המיומנויות הנדרשות ללומד בעתיד. מוזמנים לעיין במאמרים ולהוסיף בתגובות לפרסום זה קישורים נוספים וכן להביע את דעתכם האישית בנושא.
1. מיומנויות המאה ה- 21 - מבט אל בית הספר של העתיד / גיא לוי
ובתוכו:
  • דרכי חשיבה: יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות וקבלת החלטות.
  • דרכי למידה ועבודה: תקשורת ושיתופיות (עבודת צוות).
  • כלים ללמידה ועבודה: אוריינות לשונית, אוריינות מדעית, אוריינות מתמטית, אוריינות מידע, אוריינות טכנולוגית.
  • חיים בעולם: אזרחות מקומית וגלובלית, אחריות אישית וחברתית, מודעות וגמישות רב–תרבותית, תכנון וניהול חיים וקריירה.
2. תפקודי לומד עיקריים במאה ה- 21 / מסמך של המזכירות הפדגוגית

3. ללמד את דור המילניום - הגישה האנתרופוגוגית ומודל משתתפ"ים / ניר גולן

4. המיומנויות של שוק העבודה בשנת 2020 / institute for the future
    עפ"י מאמר זה המיומנויות הנדרשות הן (תודה לאריאלה ולנברג על התרגום):
  • יכולות חשיבה מסדר גבוה (שהמכונות לא יכולות לעשות) - כלומר הפקת משמעות 
  • אינטליגנציה חברתית ורגשית (שחסרה לרובוטים)
  • חשיבה חדשנית ומסתגלת - היכולת להפיק פתרונות שהם מעבר למה שנדרש בחשיבת שינון (כמו להפיק כל מיני מאכלים מאותה רשימת מרכיבים) (Novel & adaptive thinking)
  • יכולות בין-תרבותית (יכולת שפתית, הסתגלות לחוש ולהגיב למציאות משתנה)
  • מיומנויות מחשביות - היכולת לתרגם ולהבין משמעות של נתונים בהיקפים עצומים (יכולות סטטיסטיות)
  • אוריינות ניו-מדיה (מה ההשפעה של גופנים מסוימים, מצגת...)
  • טרנסדיסציפלינאריות- (למשל ביולוג שמדבר מתמטיקאית וההפך)
  • חשיבה עיצובית - (למשל - עבודה במרחב עם תקרה גבוהה משפיעה על החשיבה...)
  • ניהול עומס קוגניטיבי
  • מיומנות לנהל שיתופיות וירטואלית

יום שלישי, 31 במרץ 2015

מקרוב ומרחוק, מאחד ומייחד - הצגת המודל בכנס השנת ע"ש ברנקו וייס"הוראה משמעותית ומשמעות ההוראה - פיתוח מקצועי של מורים"

את המודל של פיתוח מקצועי לקהילת רכזי התקשוב הארצי הצגנו בכנס.
היות והמצגת שליוותה את ההיצג מכילה מעט מאד טקסט, רצ"ב תמליל ההיצג

שלום לכולם
שמי סיגלית ורדי ואני מדריכה ארצית לתקשוב במרכזי פסג"ה זו השנה השלישית. במסגרת תפקידי אני אחראית על הפיתוח המקצועי של רכזי התקשוב במרכזי הפסג"ה בכל הארץ. 

במהלך שלוש השנים זיהיתי צורך להפיכת הרכזים ברחבי הארץ לקהילה מקצועית לומדת. חלק מהמאפיינים של קהילות מקצועיות הם: השתתפות מרצון, חופש ביטוי לחברי הקהילה ויצירת הזדמנויות ללמידה ועבודה משותפת מתוך מטרה לשפר היבטים שונים בתחום המקצועי. כדי להשיג מטרות אלו ולגבש קהילה מקצועית, נבנה מודל מורכב לפיתוח מקצועי ויצירת תשתית לקהילה שאותו אציג בזמן שעומד לרשותי. "מפת הנעצים" מציגה חלקים שונים של המודל עליהם ארחיב בהמשך.

תחילה, על מנת להבין מה עמד בפנינו, נערוך בעזרתכם הדגמה קלה.

אנחנו כאן כ- 50 אנשים בחדר אחד. המשימה שלנו היא ליצור יחד קהילה מקצועית. לקהילה שפה משותפת, משימות דומות, מנגנונים ודפוסי פעולה שיסייעו לה להצעיד את תהליכי הפיתוח המקצועי במרכזי פסג"ה בשלושה תחומים מרכזיים: 
  1. שילוב של אמצעים דיגיטליים ומתודות הוראה המותאמות למאה ה- 21 בתהליכי פיתוח מקצועי
  2. שילוב תהליכי למידה מרחוק סינכרוניים וא- סינכרוניים בתהליכי הפיתוח המקצועי
  3. הובלת תהליכים חדשניים בשילוב טכנולוגיות במרכזי הפסג"ה 
היות ואנחנו כאן בחדר אחד, אם נרצה לייצר את התשתית לקהילה, נוכל לבצע כמה תרגילי היכרות, לקיים מעגלי שיח, נוכל לברר יחסית בקלות מהם הצרכים המשותפים שלנו כדי שאכן כל אחד ירצה להשתתף מרצון, נוכל לפתוח יומנים לקביעת שגרות ארגוניות ומפגשים נוספים ועוד....

אך באנו כאן ללמוד על קהילת רכזי התקשוב הארצית של מרכזי פסג"ה שאינם נוכחים כאן. זה הזמן לפעול. הנכם מוזמנים לשלוף את כרטיס הביקור ואת הסמניה שקיבלתם בכניסה לחדר. כרטיס הביקור של כל אחד מכם מכיל חלק מנתוני הרקע של אחד מרכזי התקשוב בארץ. על הסמניה מופיע קוד אשר יוביל אתכם לבלוג הפיתוח המקצועי שבו תוכלו לקרוא ברחבה על המודל ועל נושאים נוספים בהם ניגע בהמשך ו/או קשורים לשילוב התקשוב בפיתוח המקצועי ומוזכרים בקצרה בהמשך ההיצג. זו גם ההזדמנות להציג את צוות החלוץ שלנו – מדריכות מחוזיות שמובילות את התקשוב במרכזי פסג"ה במחוזות. יחד, אנחנו נשאל אתכם מספר שאלות. אתם תנסו לענות עליהן בעזרת הנתונים שבכרטיס שנמצא בידיכם. אנא הצביעו (או הרימו את הסמניה שקיבלתם) כאשר התשובה לשאלה מתאימה לנתונים המופיעים בכרטיס שבידכם.

***בכניסה לאולם ההיצג, חלוקו למשתתפים "כרטיסי ביקור" כאשר על כל אחד מהם מופיעים פרטי רקע של אחד מרכזי התקשוב בארץ (ללא פרטים מזהים) וסמניה. בעזרת סדרת שאלות קצרה שהפעילה את המשתתפים, הדגמנו את מורכבות הקהילה שהובילה ליצירת מערך הפיתוח המקצועי הייחודי המשלב למידה מקרוב ולמידה מרחוק, נושאים משותפים ונושאים ייחודיים.

השאלות:

  • המדריכה הארצית ומפקחות הפיתוח המקצועי מעוניינות להיפגש עם רכזי התקשוב של כל אחד מהמחוזות לשיחה משותפת שתתקיים באחד ממרכזי פסג"ה במחוז במסגרת שעות עבודתם במרכז הפסג"ה.
    • ירימו יד כל אלו שבמחוז צפון / דרום / תל אביב/ ירושלים ומנחי / חיפה / מרכז
    • מי יכול להשתתף ביום א' בשעות הבוקר (עד השעה 12.00) / בשעות אחה"צ? ביום ב' בוקר / צהרים? ביום ג' בוקר / צהריים? ביום ד' בוקר /צהריים? ביום ה' בוקר / צהריים
  • לאור האילוצים של חופשות החגים והמועדים במגזר אליו אתם משתייכים, האם תוכל/י להשתתף בכנס רכזים ארצי ב- 2.4 (ערב פסח)? בלג בעומר? בתחילת יולי? להשתתף בכנס הכולל לינה?
  • עלינו לארגן מסגרת פיתוח מקצועי לרכזי תקשוב במרכזי הפסג"ה ולהתאים את הקורס לאופק / עוז לתמורה ולדרגות.
  • מי בדרגות 7 – 9 ? (לכם נצטרך לארגן מפגשים על פני שנתיים של 75 שעות בשיתוף עם גוף אקדמי)
    • מי בדרגה עד 6 (לכם נצטרך להבנות מסגרת מפגשים של 30 שעות)
    • מי לא באחת הרפורמות.
  • חלק מתפקידך כרכז תקשוב במרכז פסג"ה הוא לסייע בידי עובדי ההוראה להשיג את התפוקות הנדרשות במסגרת התכנית הלאומית לתקשוב. על מנת לקבל החלטה האם ובאיזה היקף שעות יש לכלול נושא זה בפיתוח המקצועי של רכזי התקשוב במרכזי פסג"ה נרצה לדעת כמה מכם ממלאים תפקיד נוסף בתכנית הלאומית (מדריך אשכול, רכז תקשוב בית ספרי).

לאור מה שחוויתם בפעילות הקצרה שערכנו ולאור התבוננות בנתונים שבשקף ניתן לראות את המורכבות של הקהילה:
  • הקהילה מונה כ-75 רכזים ועוד 8 מובילות (מתוכן 2 רכזות בפועל, 2 סגניות של מרכזי פסג"ה)
  • היקף המשרה של רוב הרכזים לא עולה על שליש משרה רובם עובדים יום אחד (לרוב מפוצל).  והשאלות שעולות - כיצד יוצרים אצלם מחויבות לקהילה ארצית (למצוא את ה"למה" המשותף)? איך למנוע שחיקה? איך ליצור מיתוג וגאוות יחידה? מה יצור זיקה לקהילה הארצית?
  • בכל שנה יש תחלופה של כ- 50% מהרכזים. הסיבות המרכזיות לעזיבתם הן מצד אחד התקדמות בתפקידים או שהם פורשים בשל מורכבות התפקיד ועומס המשימות והאתגר כמובן הוא ליצור מצב של ירידה במגמת תחלופת הרכזים וכן, איך משלימים את הידע לחדשים, מהו הידע המשותף שעליו אין לוותר? איך מחברים אותם לקהילה ארצית?שאלת הזיקה שחוזרת...
  • רוב הרכזים בדרגות 7-9 (פיתוח מקצועי בשילוב אקדמיה) או שאינם ברפורמות ולכן לרוב אינם זקוקים לגמול השתלמות נוסף. לכן הוחלט שלא לקשר בין מסגרות הפיתוח המקצועי לדרגה שלהם אלא למקצועיות שלהם כמומחים לתקשוב בפיתוח המקצועי
  • חלק מהרכזים ממלאים תפקיד נוסף במרכז פסג"ה כמו סגני מנהלים ו/או רכזי הערכה / רכזים פדגוגיים. רבים ממלאים תפקיד בתכנית הלאומית לתקשוב והשאלות –  איך מיצרים בסיס ידע משותף בתחום זה? האם הידע צריך להיות אצל הרכזים בלבד? איך מעבירים את הידע לשאר בעלי התפקידים במרכז הפסג"ה?
  • כשליש מהרכזים שייכים למגזר הערבי / דרוזי המשמעות: ימי חופשה שונים מהימים של המגזר היהודי וקושי מאוד גדול לתאם מועד למפגשים ארציים.
  • ובנוסף לכל המורכבות הזו – הם מפוזרים ברחבי הארץ. (ואם כבר כנס, היכן נקיימו?)
 החכמה שבהובלה - צוות חלוץ

זוכרים את מפת הנעצים? ובכן, הנה השכבה הראשונה של המודל: הנעצים האדומים מסמלים את המחוזות ואת צוות החלוץ.
הצוות נפגש באופן פיסי אחת לחודשיים כ- 4-5 פעמים בשנה ליצירת השפה המשותפת, זיהוי הצרכים במחוזות ובניית כלים ומנגנונים שיתמכו מצד אחד במקצועיות של הרכזים ומצד שני בתשתיות של הקהילה המקצועית. 5 מבין המובילות אחראיות על הובלת קהילות רכזים מחוזיות ובנוסף, לוקחות חלק בהובלה הארצית שמיד תלמדו עליה בעזרת הסרטון (אותו ניתן לראות כאן). 
אנו נצפה כעת בסרטון בן דקה וחצי מציג את קהילת הרכזים הארצית בחלוקה למחוזות ואת הנושאים המרכזיים של הפיתוח המקצועי המשותפים לכולם בחלוקה לשלושה מרכיבים עיקריים: 
  • מקצועיות: נושאים שרכזי התקשוב מובילים במרכזי הפסג"ה שלהם
  • חידוש: בחירה, מתודות, גמישות... מודלינג לתהליכים שהם מובילים- חידוש בתהליך שהם עוברים באופן אישי וחידוש בתהליכים שהם מובילים בעצמם. 
  • הובלה אינטגרטיבית:הנעת אנשים, כישורי הדרכה והתמודדות עם סוגיות מחייהם המקצועיים.
 תשתיות ללמידה (סיכות ירוקות במפת הנעצים)

על מנת ליצור את מערך הקשרים בין האנשים נעשה שימוש במגוון פלטפורמות ללמידה:

מקרוב 
  • מפגשים במחוזות (אישיים וקבוצתיים, ימי למידה מרוכזים)
  • כנס שנתי ארצי
מרחוק:
  • סביבת למידה א-סינכרונית ופורום רכזים ארצי
  • בלוג הפיתוח המקצועי
  • סבבים של מפגשים סינכרוניים ארציים בהובלת צוות החלוץ (תאריכים ונושאים לבחירה). בכל תאריך משתתפות לפחות שתי מובילות להנחיה בקו.
  • מפגשים סינכרוניים שמובלים על ידי רכזים במרכזי פסג"ה ואליהם מוזמנים שאר הרכזים מרחבי הארץ
  • מפגשים סינכרוניים ללמידת עמיתים על ידי המובילות המחוזיות (ולעיתים קרובות בשיתוף עם סיגלית ו/או מובילה ממחוז אחר) עם הקהילות שלהן. בדרך כלל, בכל מפגש כזה הרכזים מקבלים במה לשיתוף ודנים יחד בסוגיות ודילמות מעבודתם. 
  • הקלטות המפגשים (במידה ונעשו בפלטפורמה שמאפשרת הקלטה) מועלות לסביבת הלמידה הארצית
נושאים מרכזיים (נעצים צהובים)


מגוון הנושאים שרכזי התקשוב צריכים לעסוק בהם מאוד נרחב ויש צורך בהעמקה בכל אחד מהנושאים. בנוסף ישנם נושאים ייחודיים למחוזות ולכן נוצר באופן טבעי תהליך של התמחות קהילות מקומיות בתכנים שונים לצד נושאים שבהם עוסקים כל רכזים.
מאחד:
  • חידוש, חדשנות והובלה אינטגרטיבית
  • הגדרת תפקיד, הנעת אנשים, תכניות עבודה ומשימות שוטפות
  • פדגוגיה מיטבית במערכת ניהול למידה (זה הזמן לומר שכל הרכזים מתמודדים השנה עם הטמעת תשתית א-סינכרונית חדשה – moodle) ועקרונות למפגש א-סינכרוני מיטבי
  • למידת עמיתים
מייחד:
  • מיומנויות המאה ה- 21 בפיתוח המקצועי
  • מאפייני הלמידה הדיגיטלית והשפעתה על הפיתוח המקצועי
  • למידה שיתופית וחברתית במרחב מקוון 
  • למידה מקוונת סינכרונית
  • למידה משמעותית בפיתוח המקצועי
  • "כל אחד הוא יחיד ומיוחד" - מומחיות והובלה אישית. והאתגר: כיצד המייחד יהפוך להיות של כולם וכיצד הידע הנצבר במחוזות יונגש לכל הרכזים בארץ. ובמיוחד, כיצד להביאר לידי ביטוי את המומחיות האישית 
מתודות (סיכות עגולות בצבע בורדו)

  • חקירה והבניית ידע חדש (לדוגמה במחוז ת"א חוקרים הרכזים את אשכולות מיומנויות המאה ה- 21 במטרה לייצר ידע חדש שיבוא לידי ביטוי בתהליכי הפיתוח המקצועי במרכזי הפסג"ה שלהם, מתווה לניהול מפגשים סינכרוניים שאותו חוקרים ובונים רכזי התקשוב במחוז הצפון).
  • שילוב של פרקטיקה ותיאוריה (בכל התהליכים)
  • למידת עמיתים סינכרונית וא-סינכרונית (לרוב בנושאים הקשורים למשימות השוטפות ו/או מפגשים לעיסוק בסגוגיות ייחודיות, אך גם שיתוף במומחיות האישית והעברתה לאחרים)
  • חקר הפרקטיקה של שילוב תקשוב ולמידה מקוונת במסגרות פיתוח מקצועי
  • תיעוד והפצה
 סיפורים מאחורי הקלעים
עד עכשיו תיארתי באופן די סכמטי את המודל, קצת את המנגנונים שיצרנו, את הנושאים, את התשתיות... אבל איך גורמים לכך שהכל אכן יעבוד יחד? אין לנו הרבה זמן ולכן אני רוצה לשתף בשלושה סיפורים קצרצרים הקשורים בהפעלת קבוצות אנשים בתשתיות של למידה מקוונת סינכרונית וא- סינכרונית
  • יקומים מקבילים
  • מה, אתם נשואים? (סיפור שאירע באחד המפגשים הסינכרוניים)
  • הערעור שמערער או למצוא את השאלה הנכונה.... (על השאלות שמצליחות להניע אנשים להגיב בפורום על אלו שלא..)
דילמות ושאלות

לא מזמן נחשפתי למודל של KOTER המדבר על הובלת שינוי ומצאתי הקבלה בין שלבי המודל לתהליך הפיתוח המקצועי שהוצג כאן לבין מודל 7 השלבים של יצירת קהילה מקצועית של גו'נסון.

מטרת המודל שהוצג היא לחולל שינוי ממצב נתון שבו יש לנו 75 אנשים הפועלים כל אחד במרכז הפסג"ה שלו ליצירת קהילה ארצית דרך תהליך ייחודי של פיתוח מקצועי.  

לא ארחיב כאן בהקבלות בין המודלים (על כך אכתוב בהמשך בבלוג זה) אך בשניהם השלבים הראשונים עוסקים בהגדרת חזון ומטרות לקהילה / לשינוי, הפיכת המטרות לשפה מקצועית המוכרת ומשותפת לכולם וגיוס קבוצה תומכת ונלהבת להובלת השינוי – ואלו צוות החלוץ שאיתנו כאן. 

ובכל זאת ברצוני להעלות רגע לפני שאנחנו נפרדים עוד מספר דילמות ושאלות שאנו מתמודדים איתם בתהליך שהוצג

שאלות ודילמות על התהליך
  • מקרוב ומרחוק- החיבור בין הפיסי לווירטואלי במינון הנכון
  • עיסוק מתמיד ביצירת שפה משותפת והבניית מגוון כלים פרקטיים
  • איך ניצור שיתוף אמיתי ברמה ארצית בידע והמומחיות שנוצרת בתהליך אצל כל קהילה מקומית (ובהתחבר להרצאתו של ד"ר שמעון אזולאי- איך ניצור את הזיקות?
  • היכן להיות מעורבת אישית ובאיזו רמה והיכן לשחרר
  • מתי להשתתף / להוביל מפגש ומתי להיכנס רק להקלטה – מה ההשלכות האישיות
שאלות על הקהילה
  • איך מייצרים מיתוג, מחויבות וגאוות יחידה לצד ביטוי למומחיות וייחודיות אישית? ושוב בהתחבר לדבריו של שמעון אזולאי, איך לגרום להם שלא להיות שקופים?
  • איך מניעים אנשים לשיתוף ולמחוייבות? (מה הא.מ.י.ל.י. שיוביל למחויבות לקהילה)
  • איך יוצרים את האקלים ברמה ארצית שיאפשר היכרות, הקשבה ויצירת סביבה ואוירה תומכת מתמדת?
  • התמודדות עם התנגדויות גלויות וסמויות
  • היערכות להתמודדות נכונה עעם שלבי התפתחות של קהילה מקצועית (והתשובה היא בעיקר הכלה לצד מתן הזדמנויות ליחידים למצוא את מקומם ותרומתם הייחודית לקהילה)
  • הסיכונים שבהובלת שינויים
שאלות על בשלות התשתיות הטכנולוגיות ללמידה מרחוק ושאלות על בשלות וכשירות של המורים ומורי המורים שאמורים ללמד באמצעות טכנולוגיות אלו בדרכים חדשות ויצירתיות 

ולסיום